עברונה - כתבות
מצילים את השמורה: הבקטריות שישקמו את עברונה
YNET ( 15.12.19)
החיידקים הטובים: חמש שנים לאחר אירוע הדליפה, מלמד פיילוט שהתקיים בשמורת עברונה על תקווה לשיקום. מהנדסים כימיים יצרו תהליך המפחית את הזיהום בקרקע באמצעות בקטריות. המשמעות: נביטת צמחים חדשים בשמורה – אפשרית
נדידת החסידות וציפורים נוספות בשמורת עברונה
ערב ערב באילת ( 19.8.19 )
כתבה בה דווח על נדידת החסידות וציפורים נוספות, אשר עוצרות למנוחה בשמורת עברונה וממשיכות בדרכן לאפריקה החמה.
צבי הנגב ממשיך להתאושש
ערב ערב באילת ( 13.11.18 )
השנה נספרו 1,242 צבאים לעומת 1,113 בשנה שעברה. לדברי ד"ר טל פולק, אקולוגית רשות הטבע והגנים בערבה: "הספירה מעידה שהאוכלוסייה ככל הנראה יציבה. אנחנו אפילו רואים עליה באזור הנחלים הגדולים, בעיקר בנחלי קצב וחיון. מדובר במין רגיש שמאוד יכול להיות מושפע משינויים במרחב."
מורשת עברונה
הארץ (14.12.17)
עד כה, נראה שישי יציבות באוכלוסיית בעלי החיים והצמחים בשמורה – למרות דליפת הנפט הנרחבת מהצינור של חברת קצא"א.
בשנים הבאות תמשיך חברת קצא"א למלא תפקיד מפתח במשק האנרגיה בישראל עקב התלות הרבה בנפט לצרכים שונים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת- נתוני רקע על דליפת הנפט בעברונה.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (14.12.17)
"היקף הזרימה ועוצמתה היו קטנים בהתחשב בהיקף הצינור (0.85 מ׳) וזאת משום שמערכת בקרת הדליפות של קצא"א הפסיקה מייד את הזרמת הנפט".
4 חודשים אחרי דליפת הנפט: שמורת עברונה תיפתח למטיילים
חדשות וואלה (2.4.15)
"זמן קצר לאחר שהתגלתה הדליפה, השיגו עליה שליטה כוחות כיבוי והצלה שהגיעו למקום ביחד עם נציגי קצא"א, והחלו לפעול בכמה זירות על מנת לשאוב את החומר המסוכן״.
עם פרסום ההחלטה אמר סגן השר אקוניס: "טיפול מהיר ומקצועי שהענקנו לשמורה, מיד לאחר דליפת הנפט מצינור קצא"א, הביא לתוצאות חיוביות כך שהשמורה נקייה ובטוחה.
כעת הציבור מוזמן בהמוניו לטייל ולהנות. במקביל יימשכו פעולות הניטור ושיקום השמורה".
דליפת הנפט בעברונה היא לא באמת אסון גדול
גלובס (13.12.14)
בגלל האדמה הנפט לא חלחל עמוק; המשמעות: הנזק חמור יותר בטווח הקצר, אבל לטווח הארוך אין באמת מה לדאוג.
״אף שהתקשורת וכולם הזדרזו להכתיר את האירוע כ"אסון אקולוגי", זה לא באמת אסון גדול… החי כמעט ולא נפגע, למעט כמה חיפושיות ושממיות פה ושם, ומאחר שהרוב נשאב ונוקה, המקום יתאושש״.